<h1>שו"ת הרשב"א החדשות מכת"י סימן קצ"ט</h1>
<h2>דף כג.</h2>
שאלת ראובן נשא לאה ושהה עמה כמה שנים וקנה חצרות ונשתמש בהם, ואחר כך הוצרך ומכר חצרו לשמעון והחזיק שמעון, ולא מחלה לאה שעבוד כתובה לשמעון כלל, ובאותו שבוע גרש ראובן לאה והוציאה כתובתה לטרוף מיד שמעון לפי שלא מצאה מקום לטרוף ממנו בלתי החצרות שקנה שמעון, מי חיישינן להערמה או לא. תשובה שורת הדין היא כל אשה יכולה לטרוף מן המשועבדים אם נתאלמנה או נתגרשה, ואפילו גרשה מיד אחר שמכר, ואין חוששין להערמה דלוקח אפסיד אנפשיה כשלקח מראובן שהיה יודע שהיה לו אשה וכל נכסיו משועבדים לכתובתה. ואף על פי ששנינו [ערכין כ"ג ע"א] שהמקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה וגרשה ובאה לגבות מן ההקדש שמדירין אותה שלא יחזירנה דחוששין להערמה, וכן נמי בבאה לגבות מערב כתובתה, בהני הוא דאמרו כן אבל בלוקח לא, וכטעמא דאמרן דאיהו דאפסיד אנפשיה, וכדאיתא בפרק שום היתומים דתנן התם המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה רבי אליעזר אומר ידירנה הנאה וכו' כיוצא בו אמר רשב"ג הערב לאשה בכתובתה והיה בעלה מגרשה ידירנה הנאה שמא עשו קנוניא על נכסיו של זה ויחזיר את אשתו, ואמרינן עלה בגמרא [כ"ג ע"ב] ערב תנן הקדש תנן לוקח מהו אמר ליה תנא כי רוכלא נחשוב וניזיל נהרדעי אמרי דתנן תנן דלא תנן לא תנן אמר רב משרשיא מאי טעמיהו דנהרדעי בשלמא מקדיש משום רווחא דהקדש ערב נמי מצוה עבד ולא מידי חסרה אלא לוקח מכדי מידע ידע דכל חד וחד איכא עליה כתובה אמאי ניזיל ונזבון איהו דאפסיד אנפשיה, וקימא לן כותיהו, וכן פסק הרב אלפסי ז"ל בסוף פרק בתרא דבבא בתרא [פ"ב ע"א מדפיו].
